פסק-דין בתיק ת"א 13193-08-09

1.         התובעת הינה הבעלים של תת חלקה 3 חלקה 48 בגוש 11323 (לשעבר חלקה 23 בגוש 11323), הנמצאת ברחוב השקמה 4 (פינת רחוב התפוח) זכרון יעקב (להלן "החלקה") .

בשנת 1987 נחתם בינה לבין המנוחים זילברשטיין יעקב ויטי ז"ל, חוזה חכירה לגבי החלקה לתקופה המסתיימת ביום 31.3.2050.

על החלקה היה בנוי בית בן קומה אחת, שבו התגוררו המנוחים יחד עם שלושתם ילדיהם שהם נתבעים 4-2.             

ביום 3.8.1987 נפטר המנוח זילברשטיין יעקב ז"ל, וזכויותיו בחלקה הועברו על שם אשתו המנוחה גב' זילברשטיין יטי ז"ל (להלן "המנוחה").

2.         בשנת 2002 פנתה המנוחה או מי מטעמה אל התובעת בבקשה לבניית יחידת מגורים נוספת מעל הדירה הקיימת.

ביום 29.8.2002 וביום 29.12.2002 שלחה התובעת שתי הודעות שלפיהן ציינה כי תהיה מוכנה להסכים לתוספת הבניה, בכפוף לתשלום דמי היתר בניה בסך של 71,560 ש"ח נכון ליום 29.8.2002, בהסתמך על שומה מיום 19.8.2002. יובהר כי ההודעה הראשונה נשלחה על שם המנוח שהלך לעולמו בשנת 1987 כמצוין לעיל, וההודעה השנייה יצאה על שם המנוחה  (ראה נספח ה' לתצהיר מר בלסברג ת/2).

3.         מאז ההודעות הנ"ל, לא ניתנה כל תשובה ולא נעשתה כל פניה מאת המנוחה או מי מטעמה אל התובעת.

4.         ביום 27.5.2008 הלכה המנוחה לעולמה.

5.         בביקור שנערך על ידי מפקח מטעם התובעת בשנת 2007, התברר כי המנוחה ו/או מי מטעמה עשו דין לעצמם ובנו יחידת דיור נוספת ללא ידיעת ו/או קבלת הסכמת התובעת לכך, ומבלי לשלם את דמי ההיתר המתחייבים מהעניין.

6.         ביום 18.3.2007 פנתה התובעת אל המנוחה בדרישה להסדיר את הבנייה הבלתי חוקית, ולשלם את דמי היתר הבניה וחובות דמי החכירה הנוספים הרובצים על החלקה, אולם פניה זו לא נענתה, ומכאן הגשת התביעה אשר הועמדה על סך של 112,562 ש"ח נכון ליום 17.8.2009.

            יצוין כי התביעה עברה גלגולי תיקון שונים, והיא עומדת היום כנגד ילדי המנוחה שהם נתבעים 4-2, אשר הוכרזו כיורשיה על פי דין של המנוחה בחלקים שווים ביניהם, על פי צו ירושה מיום 24.11.2009.

7.         הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ו/או שיהוי, ולחילופין מחמת כפל הליכים ו/או נקיטת הליכים בחוסר תום לב, ולחילופי חילופין מחמת אי קבלת דרישות ו/או התראות לקיום החוב.

לגופו של עניין טענו נתבעים 3 ו-4 כי אין הם חייבים מאומה לתובעת מאחר ותוספת הבניה בוצעה על ידי אחיהם שהוא נתבע מס' 2, והיא משמשת אותו ואת בני משפחתו כדירת מגורים מזה שנים.

נתבע מס' 2 לא הכחיש עובדה זו, אם כי טען כי הוא מעולם לא קיבל כל פניה מאת התובעת בנוגע לחובות הנטענים על ידה.

8.         בין הצדדים התנהלו מגעים שונים במטרה להסדיר את המחלוקת ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם מגעים אלה לא הניבו פרי לצערי.

9.         העדויות

מטעם התובעת העידו מר וידר מרדכי המשמש כמפקח מטעם התובעת, ומר אריה בלסברג שכיהן כראש ענף גביה במחלקת הגזברות של התובעת.

מטעם הנתבעים העידו שלושתם הנתבעים בעצמם.

10.        דיון